<h1>סמ"ג עשין סימן כ"ט</h1>
<h2>דף כו:</h2>
[ו]גרסינן בירושלמי דברכות (דף ס"א א') בשם רבי יוחנן וריש לקיש וירא א-להים את האור כי טוב ואח"כ ויבדל א-להים הבדלה הואי. ובהלכות גדולות (דף י"ג ד') הביא מכאן דמבדילין מדאורייתא אנורא וזה לשונם מנלן דמבדילין בנורא שנאמר וירא א-להים את האור כי טוב ואח"כ ויבדל א-להים. עוד שם מפרש בפרק אלו דברים (ברכות נ"א ב') [אין] מברכין על הנר של גוים שסתם מסיבתן לע"ז, וישראל שהדליק מגוי וגוי מישראל מברכין עליו (ע"פ רמב"ם שבת פכ"ט הל' כ"ה—כ"ו). ואין מברכין על האור אלא במוצאי שבת ובמוצאי יום הכיפורים מפני שאסור להשתמש בו אבל (לא) בהבדלה שבימים טובים שמותר להשתמש באש [אין מברכין עליו] ומסקינן בפרק מקום שנהגו (פסחים נ"ד א') שאין מברכין במוצאי יום הכיפורים אלא באור ששבת מעבירה כגון עששית שהיתה דולקת והולכת כל היום כולו או לנר שהודלק לחולה אבל אור היוצא מן העצים ומן האבנים במוצאי שבת מברכין עליו הואיל ותחילת ברייתו הוא דנורא דידן באפוקי שבתא איברי אבל במוצאי יום הכיפורים אין מברכין עליו (ע"פ ה"ג דף י"ג ד'). בפרק אלו דברים (ברכות נ"ג ב') אמר רב יהודה אמר רב אין מחזרין על האש כדרך שמחזרין על המצות. גרסינן בפסחים פרק קמא (ח' א') אבוקה להבדלה מצוה מן המובחר. גרסינן בפ"ק דחולין (כ"ו ב') אמר רבי זירא יו"ט שחל להיות באמצע השבת אומר [ב]הבדלה המבדיל בין קודש לחול בין אור לחושך בין ישראל לעמים בין יום השביעי לששת ימי המעשה כדרך שאומר במוצאי שבת שסדר הבדלות הוא מונה (רמב"ם שם הכ"ח).
